דגשים לאנלוגיות

החלק הראשון בהוראות של שאלות אנלוגיות אשר בפרק חשיבה מילולית במבחן הפסיכומטרי הוא שיש לנסח את היחס בין המשמעויות של המילים המודגשות.
כאשר מנסחים את המשפט המקשר חשוב להתייחס למשמעויות של המילים ולא למבנה שלהן, לצורתן, או לכל דבר אחר.

דוגמה:
שמן : שמנמן
קצר : קצרצר

למרות הדמיון הצורני, הקשר בין המילים אינו דומה:
שמנמן זה קצת שמן, ואילו קצרצר זה מאוד קצר.


החלק השני בהוראות של שאלות אנלוגיות אשר בפרק מילולי בפסיכומטרי הוא שיש למצוא את זוג המילים שהיחס ביניהן הוא הדומה ביותר ליחס שמצאנו בין המילים המודגשות. בחלק מהאנלוגיות יכולות להיות מספר תשובות שהקשר בין המילים המופיעות בהן יתאים למשפט שחיברנו. במצב כזה, אנו צריכים למצוא את התשובה עם הקשר הדומה ביותר לזוג המילים המקורי. על מנת לעשות זאת עלינו לחדד את הקשר בין המילים המודגשות עד שיתאים רק לאחת התשובות.

דוגמה:
אגם : מים - באגם יש מים.
ארכיב: מסמכים - בארכיב יש מסמכים.
יער : עצים - ביער יש עצים.

המשפט מתאים לשתי התשובות.
נחדד את המשפט:
אגם זה הרבה מים יחד - יער זה הרבה עצים יחד.
ארכיב זה מקום בו שומרים מסמכים ולכן לא מתאים.

החלק השלישי בהוראות של שאלות אנלוגיות אשר בפרק חשיבה מילולית במבחן הפסיכומטרי הוא שיש חשיבות לסדר המילים בזוג. לאחר ניסוח המשפט המקשר, חשוב להקפיד שהצבת המילים מהתשובות במשפט שחיברנו תהיה באותו סדר בו הופיעו המילים בשאלה. אין חובה לנסח משפט בו המילה הראשונה מופיעה לפני המילה השניה. ניתן בהחלט לנסח משפט שמתחיל במילה השניה, אולם במצב זה חשוב לבדוק את התשובות בסדר דומה.

דוגמה:
רהיט : שולחן - שולחן הוא סוג של רהיט.
תפוח : פרי - פרי הוא לא סוג של תפוח. (שימו לב כי הסדר הפוך)

מכיוון שניסחנו משפט שמתחיל במילה השניה, כאשר אנו "מלבישים" את המשפט על התשובות חשוב להתחיל גם כן מהמילה השניה.



איך מנסחים משפט מקשר טוב?
בנוסף להוראות המופיעות בבחינה, ישנם מספר טיפים שיעזרו לכם לנסח לאנלוגיות משפטים מקשרים מדויקים:

מה זה...?
הדרך הטובה ביותר להגדיר את היחס בין שתי מילים היא להסביר מילה אחת באמצעות המילה השניה. נסו לדמיין שילד קטן שואל אתכם "מה זה (המילה)?" ואתם צריכים להסביר לו את המילה מהאנלוגיה תוך שאתם משתמשים במילה השניה. זה לא משנה איזו מילה אתם מחליטים להסביר - הראשונה או השניה - פשוט בחרו את המילה שקל לכם יותר להסביר.

דוגמאות:
שעיר : שערות - "מה זה שעיר?" שעיר זה מי שיש לו הרבה שערות.
אוטובוס : מונית - "מה זה אוטובוס?" אוטובוס זה מונית גדולה.
בית מרחץ : בלן - "מה זה בלן?" בלן זה מי שעובד בבית מרחץ.
ארכיפלג : אי - "מה זה ארכיפלג?" ארכיפלג זה קבוצת איים.
קהל : אנשים - "מה זה קהל?" קהל זה הרבה אנשים יחד.
עט : נוצה - "מה זה נוצה?" נוצה זה עט של "פעם".
אוהב : שנאה - "מה זה אוהב? "אוהב זה מרגיש ההיפך משנאה.
מחמם : קר - "מה זה מחמם?" מחמם זה הופך משהו ללא קר.
לנפץ : שלם - "מה זה לנפץ?" לנפץ זה להפוך משהו ללא שלם.
להזיק : חסין - "מה זה חסין?" חסין זה מישהו שאי אפשר להזיק לו.


המטרה של...
בחלק גדול מהאנלוגיות היחס בין המילים קשור למטרה של אחת מהן, לתכלית שלה, ואז, קל יותר להגדיר את הקשר באמצעות "המטרה של... היא...".
דוגמאות:
צילום : לתעד - המטרה של צילום היא לתעד.
כובע : שמש - המטרה של כובע היא להגן מפני השמש.
עפרון : מחק - המטרה של מחק היא לבטל את מה שעושים עם עפרון.


מי על מי?
אחד החידודים שחשוב לשים לב אליהם כאשר מגדירים יחס בין המילים הוא מי מבצע את הפעולה, ועל מי היא מתבצעת - אני על עצמי? אני על אחרים? אחרים עליי?

דוגמאות:
מתפשט : בגדים - מתפשט זה מוריד מעצמו את הבגדים.
מפשיט : בגדים - מפשיט זה מוריד ממישהו אחר את הבגדים.
הסתבן : נקי - הסתבן זה הפך את עצמו לנקי.
סיבן : נקי - סיבן זה הפך מישהו אחר לנקי.

בבחינה, יופיעו מילים שמבחינה צורנית נראות דומות, אך היחס בין המילים יהיה שונה.

דוגמאות:
התנגב : ניגוב - התנגב זה עשה ניגוב (על עצמו).
התעכל : עיכול - התעכל זה שעשו עליו עיכול.
התנקם : נקמה - התנקם זה עשה נקמה על מישהו אחר.
התווכח : ויכוח - התווכח זה עשה ויכוח עם מישהו אחר.

נגמל : גמילה - נגמל זה עשה גמילה (על עצמו).
נדרס : דריסה - נדרס זה עשו עליו דריסה.
נפגש : פגישה - נפגש זה עשה פגישה (עם מישהו אחר).
נחבל : חבלה - נחבל זה שקרתה לו חבלה (לאו דווקא על ידי מישהו).
נכנע : כניעה - נכנע זה עשה כניעה כלפי מישהו אחר.

נרדם : ער - נרדם זה הפסיק להיות ער (פעולה מתבצעת על עצמו).
שַבָר : שלם - שבר זה גרם למשהו אחר להפסיק להיות שלם.
התכתב : מכתב - שלח מכתב למישהו אחר וקיבל ממנו מכתב חזרה.

בחלק מהשאלות ניתן לפסול תשובות רק על בסיס ההבחנה אם הפועל הוא פעיל או סביל (גם אם לא מצליחים למצוא משפט מקשר)



לא צריך!
טעות נפוצה של תלמידים היא לחבר משפט מקשר עם המילה "צריך". כדאי לזכור - אין שום דבר ש"צריך" לעשות. יש דברים שאפשר לעשות, יש דברים שכדאי לעשות, אבל אין שום דבר ש"צריך" לעשות.

דוגמה:
מקולקל : לתקן -
(1) חידה : לפתור
(2) סתום : להסביר
(3) צמא : לשתות
(4) כועס : לפייס

פתרון - אם ננסח קשר עם המילה "צריך", הקשר יכול להתאים כמעט לכל זוגות המילים:

מקולקל : לתקן - מה שמקולקל צריך לתקן.
(1) חידה : לפתור - חידה צריך לפתור.
(2) סתום : להסביר - מה שסתום צריך להסביר.
(3) צמא : לשתות - מי שצמא צריך לשתות.
(4) כועס : לפייס - מי שכועס צריך לפייס אותו.

ברור שבצורה כזו לא נוכל למצוא את התשובה הנכונה. לכן, חשוב מאוד לא להשתמש במילה "צריך" כאשר מנסחים קשר בין מילים. ניסוחים טובים יותר של הקשרים:

מקולקל : לתקן - לתקן זה להפוך משהו ללא מקולקל.
(1) חידה : לפתור - לפתור זה לתת מענה לחידה.
(2) סתום : להסביר - להסביר זה להפוך משהו ללא סתום.
(3) צמא : לשתות - לשתות זו פעולה שמטרתה להפסיק להיות צמא.
(4) כועס : לפייס - לפייס זה לגרום למישהו אחר להפסיק להיות כועס.

כעת ניתן לראות כי תשובה (2) נכונה.


גורם מקשר
בחלק מהשאלות היחס בין המילים המודגשות עובר דרך מילה שלישית אשר מקשרת ביניהן (לעיתים אף יותר ממילה אחת). על מנת לנסח את הקשר בין המילים עלינו להשתמש בגורם המקשר ביניהן, ולמצוא גורם כזה גם בתשובות.
בפועל, אנו מנסחים שני משפטים מקשרים - האחד בין המילה הראשונה למילה המקשרת, והשני בין המילה המקשרת למילה השניה, ולאחר מכן משלבים את שני המשפטים למשפט מקשר אחד.

דוגמאות:
גג : שכונה - הגג הוא החלק העליון של הבית, הרבה בית הם שכונה.
סיפון : צי - סיפון הוא החלק העליון של האוניה, הרבה אוניה הן צי.
מטריה : רטוב - המטריה מגינה עלי מפני הגשם שלא אהיה רטוב.
כילה : עקוץ - הכילה מגינה עלי מפני היתושים שלא אהיה עקוץ.

שימו לב! המילה המקשרת אינה חייבת להיות זהה - פשוט להבין שיש "משהו" שמקשר בין המילים.

ההיפך הוא הנכון
אחת מהדקויות הכי נפוצות בבחינה היא כאשר הקשר בין מילה אחת הוא כלפי המילה ההפוכה למילה השניה.

דוגמאות:
הרדים : ער - הרדים זה הפך מישהו להיות ההיפך מער.
חלץ : תקוע - חלץ זה גרם למשהו להיות ההיפך מתקוע.
התבהר : עכור - התבהר זה נהיה ההיפך מעכור.

אפשר לנסח משפטים אלה עם המילים "הפסיק" או "לא", למשל:

הרדים : ער - הרדים זה גרם למישהו להפסיק להיות ער.
חלץ : תקוע - חלץ זה גרם למשהו להפסיק להיות תקוע.
התבהר : עכור - התבהר זה הפסיק להיות עכור.
הרדים : ער - הרדים זה גרם למישהו להיות לא ער.
חלץ : תקוע - חלץ זה גרם למשהו להיות לא תקוע.
התבהר : עכור - התבהר זה הפך להיות לא עכור.


דני הסנג'ר
לעיתים מופיעות בבחינה מילים שמאוד קשה לנסח ביניהן משפט מקשר (בדרך כלל פעלים). אמנם עדיף למצוא קשר ברור ומנוסח היטב, אך אם אתם לא מצליחים, במקום להסתבך עם משפטים "עקומים", אפשר פשוט לסנג'ר את דני - הוא כבר יעשה מה שתגידו לו...

דוגמאות:
שמר : לשמור - שמר זה עשה "לשמור" על משהו בעבר... (לא משהו)
שמר : לשמור - אמרתי לדני לשמור אז הוא שמר.
לנשום : מתנשף - מתנשף זה מי שעושה "לנשום" מהר... (לא משהו)
לנשום : מתנשף - אמרתי לדני לנשום מהר ועכשיו הוא מתנשף.
דחף : נפל - דחף זה גרם למישהו אחר להיות "נפל"... (לא משהו)
דחף : נפל - דני דחף את יוסי ויוסי נפל.

פתרון דרך התשובות
לעיתים, לא נצליח לחדד את המשפט המקשר. במקרה זה ניתן יהיה לעבוד דרך התשובות - נמצא משפט מקשר שונה לכל אחת מהתשובות ונראה איזה מהם זהה למשפט המקורי שמצאנו.

דוגמה:
שעון עצר : שניה -
(1) מד-רעש: קול
(2) מד-מהירות : מטר
(3) מד-חום : טמפרטורה
(4) מאזניים : גרם

פתרון - נראה כי המשפט המקשר "שעון עצר מודד שניה" יכול להתאים גם לתשובה (1), גם לתשובה (3) וגם לתשובה (4):
מד-רעש מודד קול, מד-חום מודד טמפרטורה, ומאזניים מודדות גרם.
אם אנחנו לא מצליחים לחדד את המשפט המקשר, נחבר משפטים מקשרים לתשובות, ו"נלביש" כל אחד מהם על האנלוגיה המקורית. המשפט שיתאים - זו התשובה הנכונה:

(1) מד-רעש מודד את העוצמה של הקול. לא מתאים.
(3) מד-חום מודד את גובה הטמפרטורה. לא מתאים.
(4) מאזניים מודדים ביחידות מידה של גרם - מתאים!